אור וחושך משמשין בערבוביה הרב שלמה שטנצל זצל

אור וחושך משמשין בערבוביה

מאמר שפרסם הרב שלמה שטנצל זצ"ל 

בעיתון לחושבי שמו תשל"ט

הפריחה והשיגשוג של עולם התורה, המתגלים ביפעתם לעינינו, והכוללים הפסורים בכל פינות תבל המקיפים עשרות אלפים בני תורה  הממיתים עצמם באהלה של תורה, פרי הילולים זה הושג תוך מאבקים בלתי פוסקים, כמה נחשולי גלים וסערות של ההפוכות התקופה ביקשו להטביע את היהדות בטהרתה בים הכפירה, היצרים והנסיונות, אשר תכפו, במשך מאות השנים האחרונות כמה אידיאות ניסו לכבוש את העולם ולבסוף התנפצו לרסיסים עד שקמה אחרת. ההשכלה, הלאומיות, הציונות, הצבא עד "השלום", עולם התורה פיתח נוגדנים, ובנה השקפת עולם איתנה אשר כבש רבבות צעירים המקדישים חייהם לעבודת ה'.

לאחרונה אנו עדים לנסיון של חוגים אשר בעבר השליכו חיצים ובליסטראות על עמלי התורה, על הישיבות הקדושות והכוללים, ועתה מנסים לפרוץ דרך סדקים והשוליים, כדי להעמיד בסכנה את עולם התורה על-ידי עירוב חולין, השכלה, פוליטיקה ואינטרסנטיות. הנה השבוע שמענו כי הפדרציה הספרדית העולמית חתמה חוזה עם אוניברסיטת בר-אילן של המפד"ל, שעל פיה אמורה אוניברסיטת בר-אילן להקים "כולל" לבני עדות המזרח כדי להכשירם לרבנים בעולם על-ידי לימוד של חצי יום לימודים תורניים וחצי יום לימודים אקדמאיים, "כולל" במרכאות כפולות אחר הם הקימו לפני מספר שנים כדי למשוך בני תורה מהישיבות, בו לומדים חצי יום "ביקורת המקרא" ולימודים אקדמאיים וחצי יום גמרא, במגמה להכשיר רבנים לעדות אשכנז שילחמו נגד נישואי תערובת וחינוך של יהודים וגויים בתפוצות, בה בשעה שב"בר אילן" לומדים 800 תלמידים נוצרים, ערבים דרוזים בכיתות מעורבות עם 8,000 הסטודנטים היהודים (מחציתם חילוניים), רבים מהערבים הולכים עם "כיפות סרוגות", וכבר באוניברסיטה הדתית-לאומית של המפד"ל קרו דברים מצערים בין סטודנטים ערביים וסטודנטיות יהודיות...

גם בימים אלה שמענו על נסיון נוסף של אנשי מכון הרי פישל, רצו להקים סניף בחיפה, ולמשוך אברכי הכוללים החיפאים אליהם, באשר הקימו  הקימו מוסד בשם "מכון אריאל" שמטרתו ומגמתו כפי פירסומיו הרשמיים "להקים גשר בין עולם התורה  והמדינה  והחברה בת זמינו"  אינכם צריכים לנחש מישהו נשיאו של מכון אריאל, הלוא הוא הרה"ר שלמה גורן "מתיר הממזרים" עליו כתבו גאוני הדור מרן הגרי"י קניבסקי ומרן הגרא"מ שך הגרי"ש אלישיב בגילוי-דעת מכסלו תשל"ג: "קם אדם אחד אשר בשם רב יכונה, ויעז במצח נחושה לשלוח יד בתורת משה להתיר מפסולי חיתון בדרכי תעתועים.... על כן אנו מכריזים שכל הוראותיו של איש זה בטלין ומבוטלין ואסור לסמוך עליהם כלל", על נוסח דומה חתמו בזמנו כל חברי מועצת גדולי התורה, הגר"י אברמסקי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, הגר"מ פיינשטיין עמוד ההוראה מארצות הברית ועוד, הרה"ר גורן וגיסו הרה"ר לחיפה שאר ישוב כהן שהוא המנהל, מעסקני המפד"ל, שניהם אשר שלחו את בנותיהם לצה"ל בזדון, בניגוד לפסק ההלכה של כל גאוני וצדיקי הדור אשר פסקו חובת "יהרג ואל יעבור" על שרות בנות בצבא בכל צורה שהיא, הם רוצים להדריך את האברכים ולהכשירם להיות דיינים ורבנים בארץ ישראל, ראוי להזכיר בחדא מחתא, את "דעת תורה" שפירסמו מרנן גדולי ראשי הישיבות בו' טבת תשל"ב על דבר ה"מדרשה הגבוהה לתורה" שעל-יד מכון הרי פישל – אריאל בירושלים, וז"ל: "מצאנו לנכון לפרסם דעתנו כי כל בית מדרש לרבנים יהיה תחת איזה שם שיהיה ואפילו בלי שום לימודי חול – אסור בהחלט, וכמו שכתבו בפירוש גדולי הדור העבר בכרוז שנתפרסם בשנת תשט"ז ש"עצם הקמת מוסד שתכליתו תהיה להכשיר רבנים בישראל פסול הוא ומופרך בעיקרו והוא כקטב מרירי בגופה של היהדות" (על-זה חתמו הגרי"ז סולובייציק הגרד"ב ווידענפלד הגרא"י פינקל הגר"י אברמסקי הגר"ע סופר הגר"י סרנא זי"ע) ... ואין לכוללים שום מטרות מלבד לימוד התורה... וכל המשנה ידו על התחתונה, ועתיד לתת את הדין, וחלילה לשום אברך בן תורה להיות נמנה עמהם" על זה באעה"ח הגרא"מ שך הגר"י קנייבסקי הגר"ח שמואלביץ הגר"מ חברוני.

כדי שהתורה תשתמר  צריכה היא לטהרה, רק אז יש לה קיום והיא מובטחת בנצחיותה,  זבובי מוות יבאישו שמן הטוב חיידקים אשר מקורם ברפש וזועמה  יבאיש את המשובח בטוב שבשמנים,  ותורה המזוהמת בזבובי מוות אינה תורה כלל אלא סם המוות למטעימיה ולטועמיה.

זמנינו הוא זמן הבירור, ויעמדו הזכאים בזכותם וידעו להבדיל בין האור לחושך ולא ימכרו את בכורתם בנזיד עדשים.

ברור שלא תמצא בן תורה אמיתי שיעשה את התורה קרדום לחפור בו את קבר נפשו ורוחו.

והנה במשך הגלות יש לנפש שתי דאגות, האחד והוא העיקר מאחר שאין איתנו נביא ולא אורים ותומים ווהתקים ואנוכי  הסתר הסתיר  ואותותינו לא ראינו וישראל שרויים בצער, נרדפיפ מכל האומות והם שרויים בשלווה. אולחי ח"ו ושולם יתפתא לכל המסית ששקר נחלו לכם אבותיכם ואין לנו פה להשיב להם במופת,  אמיתות  אמנותינו וזו סכנה גדולה לנפש

אם  גם בעוונתינו הרבים  לא זכינו לראות ולחוות בבית ה'  ולשאוב משם  רוח הקודש כאבותינו, מ"מ נפשותינו עמדו בהר סיני ונחקק בהם אמונה אמיתית "תורה הקדושה" עד שנראה בחוש שאם בר ישראל עושה מצווה ומעשים טובים מקדש ומטהר עצמו מרגיש נעימות ומתיקות שאין דוגמתו בכל העולם,  ממש  מתקיים עולמך תראה בחייך ומרגיש בכל אבר אמיתות תורה הקדושה וכן להיפך.  רשעי ישראל מלאים חרטות בעברם עבירה  וזה לאות ומופת חותך על אמיתת קבלתינו. וכן יראה כל אדם הפלא ופלא אם זוכה הוא לשפוך דמעות כמים על גלות השכינה ועל חורבן בית קודשנו  באובדן תפארת ישראל   מרגיש האיך הוא קל מכאוב ומרגיש  נועם גדול  הוא שובע מתענוג

ע"י שזוכה לשפוך דמעות על חילול השם.

וא"כ אין לחוש שח"ו יפנו לאמונה אחרת,  כי אם  אין אנו זוכים לראות מלכינו אנו מרגישין אמיתתו  בכל שעה,  דאגה שניה מרוב יסורים וצרות שסובל הגוף שאם הוא עצמו מרגיש וברור שהשם אמת ותורתו אמת אבל מה יעשה אם הוא הוצרך  להתגורר  בין אלפים בני אדם שאין להם ידיעה זו ומכחישים  ושמים מתוק למר ומחרפין ומגדפין המשל בזה אין לך צער גדול אם אדם בר דעת הוצרך לדור בין אלפים משוגעים. (הקדמת הספר אבות על בנים)

וידיאו היסטורי של מרן הרב וואזנר מבחן ארצי של חתן המשנה

https://www.youtube.com/watch?v=cCddPNABlX4 

https://www.youtube.com/watch?v=cCddPNABlX4
דרשת הגאון הרב וואזנר מבחן חתן המשנה שארגן רבי שלמה שטנצל זצ"ל יו"ר ארגון קביעותא משנה יומית והלכה יומית

"מורי ורבותי, הרבנים הגאונים הבוחנים, וילדי תינוקות של בית רבן, ה' עליהם יחיו!

·        יש לי הזכייה לעמוד בין טהורים וקדושים ילדי  תינוקות של בית רבן שתורתם הבל שאין בו חטא, כנזכר בחכמנו  בפ' כל כתבי במסכת שבת,

·        מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהילותו,

·        מי יכול להלל ולמלל השכר הגדול של העוסקים העושים והמעשים להביא ילדי ישראל, הטהורים והקדושים לידיעת התורה בששה סדרי משנה,

·        כל מי שטעם טעם חז"ל,  כל מי שטעם טעם יראת חטא,  יודע שמכל התורה, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, טמונה במשנה,

·        ואמרו חכמינו זכרונו לברכה בסנהדרין דף מב.  במי אתה מוצא מלחמתה של תורה?  במי שיש בידו חבילות חבילות  של משנה, ומאריך שם רש"י  זכרונו לברכה להסביר: שבלי ידיעת ובקיאות במשניות אי אפשר בשום אופן להיות תלמיד חכם שלם בשלמות התורה.  

·        ואמר רבי יוסף ורב תבואות בכח שור, במי אתה מוצא מלחמתה של תורה וידוע שזה היה הכח של רבי יוסף סיני שאמרה הגמרא בסוף  הוריות: סיני ועוקר הרים – סיני עדיף

·        וידוע מה שכותב רבינו החיד"א – אזולאי זכותו יגן עלינו  ועל כל ישראל,   בקהלת על פסוק "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת",

·        כותב רבנו החיד"א: אתם מתמיהים העולם מתמה ומקשה מדוע אנחנו בדורנו השפל הזה – כך אמר על דורו, מה נאמר אנחנו אבתריה – לא זוכים לא לגילוי אליהו ולא לגילוי נשמות, ולא לרוח הקודש ולא לאות מן השמים, ונסתר מאתנו כל חזון?

·        וכותב שם החיד"א כי לא מחכמה שאלת,

·        הראשונים ע"י שלא היתה משנתם כתובה לפניהם, והיו צריכים הכל לשנן בעל-פה ואם הפסיקו אפילו יום אחד: אם תעזבני יום – יומיים אעזבך, כמבואר בירושלמי בסוף ברכות אז היו מפסידים לימודם, פשיטא כמשמעו לא פסקו פומיהו מגירסא,

·        כדמצינו בש"ס שאמוראים היו חוזרים על תלמודם כל שלושים יום, ואיתא במסכת תענית דף ח ע"א, שריש לקיש, אביר התנאים, לפני שנכנס ללמוד גמרא אצל רבו הגדול בגירסא, רבי יוחנן, היה חוזר על ששה סדרי משנה ארבעים פעמים , ולשון אמורא שני שהיה חוזר על למודו כ"ד פעמים

·        וידוע מאד, ואתם שמעתם  זה מכבר שכל גדולתו וקדושתו וכח הפסק לדורות עולם עד ביאת משיח צדקנו של מרן "הבית יוסף" היה בזכות המשנה

·         כמבואר במגיד מישרים מן הסתם חמישים או מאה פעם, שהמגיד אמר לו "אני אני  המשנה", שבזכות המשנה כל מתיבתא דרקיעא מכבדים אותך ומחזקים אותך והקב"ה שומע לתפילותיך.

·        ובתחילת לימודו  כשהיה  עדיין באדריאנופול בטורקיה רבנו הבית יוסף, אמר לו המגיד: שבכל שבוע יסיים ששה סדרי משנה,

·        זאת אומרת ביום ראשון יסיים סדר זרעים,

·         ביום שני – סדר מועד,

·        ביום שלישי – סדר נשים,

·        ביום רביעי – סדר נזיקין,

·        ביום חמישי – סדר קדשים,

·        יום שישי – סדר טהרות,

·        וביום שבת קודש עוד פעם סדר טהרות,

·         ואמר לו כך אתה צריך לנהוג עד שיהיה ש"ס משניות יהיו שגורים על פיך ממש. ואח"כ כל יום ארבעים פרקים משניות.

·        כך  מבואר  במגיד מישרים, וכתוב שם כמה וכמה פעמים מוסר השכל, שכל יום כשקם רבנו הבית יוסף ללימודיו הקדושים, התחיל בארבעים פרקים משניות, וכשפעם מחמת איחור הזמן לא הספיק, מיד באה בת קול משמים ותבעה הנחת רוח שיש בשמים מארבעים  פרקים של ששה סדרי משנה של רבנו הבית יוסף, ובשביל זה נתגלה לו המלאך המגיד כל פעם בלשון זה: אני-אני המשנה.

·        ואני ראיתי, ואינני אומר שום גוזמא ח"ו  מורי ורבי אברהם שמעון הלוי  ז'ליכוב הורביץ שהיה מטייל על ידי בבית המדרש בלובלין, שבכל יום למד בעל פה שמונה עשרה  פרקים משניות עם כל מסקנות הגמרא בע"פ בבלי וירושלמי, וכך סיים בכל חודש ששה סדרי משנה, אני הייתי נוכח כשגדול זה שהיה בקיא בש"ס משניות ישר והפוך ממש, למד מסכת כלים בע"פ עם התוספתא  בע"פ והזהיר אותי בשביל אני מכבד כ"כ מעמד זה (מבחן חתן המשנה של הרב שטנצל).

·        והזהיר אותי כל פעם  לאחוז בעץ החיים של לימוד משניות, וכך עשינו כשהיינו עוד צעירים.

·        ומובא גם כן שהגאון העצום  רבי שניאור זלמן מלובלין בעל תשובות  ה"תורת חסד" היה עושה גן כן היה חוזר כל יום ח"י פרקים משניות עם כל מסקנות הש"ס והפוסקים עד אחרון שבאחרונים, זה ידוע.

·        אין קץ ואין ערך ואין דמיון לתלמיד חכם שהוא בקיא במשניות, לתלמיד חכם שאינו בקיא במשניות, מלבד הקדושה והטהרה, מלבד סודות התורה שמושקעים בתוך ששה סדרי משנה, עצם  התועלת הרב שבקיאים  בקיצור בכל תרי"ג מצוות הנוהגים ובלתי נוהגים, עצם דבר  זה מקנה לתלמיד חכם מדרגה כפול ומכופל פי עשרה ופי מאה נגד שאר תלמידי חכמים,

·        וזה ידוע שמי שהיה בקיא במשניות ואח"כ למד ג"כ בעיון, וזה עיקר אח"כ, נתעלה במאד מאד.

·        ואני הכרתי גדולי ישראל וגדולי תלמידי חכמים, שהתפארו  בזה שאינם מסיחים דעת אפילו רגע אחד מהתורה, ע"י שבקיאים במשניות בעל פה, שבשביל מי שהוא בקיא במשניות בע"פ, אין לו ביטול תורה  כל רגע שהוא לבד לומד או פרק משניות  או שני פרקים של משניות.

·        וידוע המעשה מסוחר שהלך רגלי, מעיר לעיר ומכפר לכפר – זה לא מעשה של סיפורי מעשיות, זה מעשה  אמיתי, שאלו אותו  פעם, כמה זמן צריך מכפר זה לכפר שני, אמר:  עשרה פרקים משניות, ממקום זה למקום זה שלושה פרקים משניות, והוא לא ידע שום דבר רק פרקי משניות, ממילא הוא לא הסיח דעתו אפילו רגע אחד מהתורה.

·        שום במגיד מישרים שהמגיד  הזהיר אותו שבשעה כשהוא אוכל ושותה ג"כ לא יסיח דעתו מהמשנה אפילו רגע אחד.

·        זה העיקר מה שרציתי להגיד לכם, ואשר מי שאוחז בעץ החיים, ואשרי הילד שלא רק שהוא ילד עדיין בבחינת  תינוקות של בית רבן  גם כשיגדל ויעשה פרי קודש הילולים לה', שיתגדל בתורה ויראת שמים, שלא ירפה ידיו מלחזור משניות עד נשימתו האחרונה.

·        ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו נאמר על ששה סדרי משנה, זה אפשר,  בתלמודו בידו, זה מה שרציתי להגיד לכם.

·        ומאד מאד אנחנו צריכים להגיד להרב הגדול הרב שלמה שטנצל, שיש לו הזכות להיות עושה ומעשה להביא את ילדי ישראל למצווה דרבים הזאת, אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

·        יתן ה' כמו שאחז"ל: אין כל הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשנה, שנאמר "גם כי יתנו בגויים עתה אקבצם," שבזכות המשניות אנחנו נגאלים, ובזכות תינוקות של בית רבן  שאוחזים בתורה עליהם נאמר "אל תגעו במשיחי, ובנביאי אל תרעו, וידוע מאמר חז"ל  אל תגעו במשיחי – אלו תנוקות של בית רבן, ובנביאי אל תרעו –  אלו תלמידי חכמים, אל תגעו במשיחי אילו  תינוקות של בית רבן  שע"י שאוחזים בעץ החיים של משנה יכולים להביא  את משיח,

·        ממילא אנחנו מתפללים אל תגעו במשיחי, תניחו להם להביא את משיח צדקנו, שיתגלה במהרה בימינו ברחמים גדולים, אמן.