אור וחושך משמשין בערבוביה
מאמר שפרסם הרב שלמה שטנצל זצ"ל
בעיתון לחושבי שמו תשל"ט
הפריחה
והשיגשוג של עולם התורה, המתגלים ביפעתם לעינינו, והכוללים הפסורים בכל פינות תבל
המקיפים עשרות אלפים בני תורה הממיתים
עצמם באהלה של תורה, פרי הילולים זה הושג תוך מאבקים בלתי פוסקים, כמה נחשולי גלים
וסערות של ההפוכות התקופה ביקשו להטביע את היהדות בטהרתה בים הכפירה, היצרים
והנסיונות, אשר תכפו, במשך מאות השנים האחרונות כמה אידיאות ניסו לכבוש את העולם
ולבסוף התנפצו לרסיסים עד שקמה אחרת. ההשכלה, הלאומיות, הציונות, הצבא עד
"השלום", עולם התורה פיתח נוגדנים, ובנה השקפת עולם איתנה אשר כבש רבבות
צעירים המקדישים חייהם לעבודת ה'.
לאחרונה אנו
עדים לנסיון של חוגים אשר בעבר השליכו חיצים ובליסטראות על עמלי התורה, על הישיבות
הקדושות והכוללים, ועתה מנסים לפרוץ דרך סדקים והשוליים, כדי להעמיד בסכנה את עולם
התורה על-ידי עירוב חולין, השכלה, פוליטיקה ואינטרסנטיות. הנה השבוע שמענו כי
הפדרציה הספרדית העולמית חתמה חוזה עם אוניברסיטת בר-אילן של המפד"ל, שעל פיה
אמורה אוניברסיטת בר-אילן להקים "כולל" לבני עדות המזרח כדי להכשירם
לרבנים בעולם על-ידי לימוד של חצי יום לימודים תורניים וחצי יום לימודים אקדמאיים,
"כולל" במרכאות כפולות אחר הם הקימו לפני מספר שנים כדי למשוך בני תורה
מהישיבות, בו לומדים חצי יום "ביקורת המקרא" ולימודים אקדמאיים וחצי יום
גמרא, במגמה להכשיר רבנים לעדות אשכנז שילחמו נגד נישואי תערובת וחינוך של יהודים
וגויים בתפוצות, בה בשעה שב"בר אילן" לומדים 800 תלמידים נוצרים, ערבים
דרוזים בכיתות מעורבות עם 8,000 הסטודנטים היהודים (מחציתם חילוניים), רבים
מהערבים הולכים עם "כיפות סרוגות", וכבר באוניברסיטה הדתית-לאומית של
המפד"ל קרו דברים מצערים בין סטודנטים ערביים וסטודנטיות יהודיות...
גם בימים אלה
שמענו על נסיון נוסף של אנשי מכון הרי פישל, רצו להקים סניף בחיפה, ולמשוך אברכי
הכוללים החיפאים אליהם, באשר הקימו הקימו
מוסד בשם "מכון אריאל" שמטרתו ומגמתו כפי פירסומיו הרשמיים "להקים
גשר בין עולם התורה והמדינה והחברה בת זמינו" אינכם צריכים לנחש מישהו נשיאו של מכון אריאל,
הלוא הוא הרה"ר שלמה גורן "מתיר הממזרים" עליו כתבו גאוני
הדור מרן הגרי"י קניבסקי ומרן הגרא"מ שך הגרי"ש אלישיב בגילוי-דעת
מכסלו תשל"ג: "קם אדם אחד אשר בשם רב יכונה, ויעז במצח נחושה לשלוח יד
בתורת משה להתיר מפסולי חיתון בדרכי תעתועים.... על כן אנו מכריזים שכל הוראותיו
של איש זה בטלין ומבוטלין ואסור לסמוך עליהם כלל", על נוסח דומה חתמו בזמנו
כל חברי מועצת גדולי התורה, הגר"י אברמסקי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל,
הגר"מ פיינשטיין עמוד ההוראה מארצות הברית ועוד, הרה"ר גורן וגיסו
הרה"ר לחיפה שאר ישוב כהן שהוא המנהל, מעסקני המפד"ל, שניהם אשר שלחו את
בנותיהם לצה"ל בזדון, בניגוד לפסק ההלכה של כל גאוני וצדיקי הדור אשר פסקו
חובת "יהרג ואל יעבור" על שרות בנות בצבא בכל צורה שהיא, הם רוצים
להדריך את האברכים ולהכשירם להיות דיינים ורבנים בארץ ישראל, ראוי להזכיר בחדא
מחתא, את "דעת תורה" שפירסמו מרנן גדולי ראשי הישיבות בו' טבת
תשל"ב על דבר ה"מדרשה הגבוהה לתורה" שעל-יד מכון הרי פישל – אריאל
בירושלים, וז"ל: "מצאנו לנכון לפרסם דעתנו כי כל בית מדרש לרבנים יהיה
תחת איזה שם שיהיה ואפילו בלי שום לימודי חול – אסור בהחלט, וכמו שכתבו בפירוש
גדולי הדור העבר בכרוז שנתפרסם בשנת תשט"ז ש"עצם הקמת מוסד שתכליתו תהיה
להכשיר רבנים בישראל פסול הוא ומופרך בעיקרו והוא כקטב מרירי בגופה של היהדות"
(על-זה חתמו הגרי"ז סולובייציק הגרד"ב ווידענפלד הגרא"י פינקל הגר"י
אברמסקי הגר"ע סופר הגר"י סרנא זי"ע) ... ואין לכוללים שום מטרות
מלבד לימוד התורה... וכל המשנה ידו על התחתונה, ועתיד לתת את הדין, וחלילה לשום
אברך בן תורה להיות נמנה עמהם" על זה באעה"ח הגרא"מ שך הגר"י
קנייבסקי הגר"ח שמואלביץ הגר"מ חברוני.
כדי שהתורה
תשתמר צריכה היא לטהרה, רק אז יש לה קיום
והיא מובטחת בנצחיותה, זבובי מוות יבאישו
שמן הטוב חיידקים אשר מקורם ברפש וזועמה
יבאיש את המשובח בטוב שבשמנים,
ותורה המזוהמת בזבובי מוות אינה תורה כלל אלא סם המוות למטעימיה ולטועמיה.
זמנינו הוא
זמן הבירור, ויעמדו הזכאים בזכותם וידעו להבדיל בין האור לחושך ולא ימכרו את
בכורתם בנזיד עדשים.
ברור שלא
תמצא בן תורה אמיתי שיעשה את התורה קרדום לחפור בו את קבר נפשו ורוחו.
והנה במשך
הגלות יש לנפש שתי דאגות, האחד והוא העיקר מאחר שאין איתנו נביא ולא אורים ותומים
ווהתקים ואנוכי הסתר הסתיר ואותותינו לא ראינו וישראל שרויים בצער, נרדפיפ
מכל האומות והם שרויים בשלווה. אולחי ח"ו ושולם יתפתא לכל המסית ששקר נחלו
לכם אבותיכם ואין לנו פה להשיב להם במופת, אמיתות אמנותינו וזו סכנה גדולה לנפש
אם גם בעוונתינו הרבים לא זכינו לראות ולחוות בבית ה' ולשאוב משם רוח הקודש כאבותינו, מ"מ נפשותינו עמדו בהר
סיני ונחקק בהם אמונה אמיתית "תורה הקדושה" עד שנראה בחוש שאם בר ישראל
עושה מצווה ומעשים טובים מקדש ומטהר עצמו מרגיש נעימות ומתיקות שאין דוגמתו בכל
העולם, ממש מתקיים עולמך תראה בחייך ומרגיש בכל אבר אמיתות
תורה הקדושה וכן להיפך. רשעי ישראל מלאים
חרטות בעברם עבירה וזה לאות ומופת חותך על
אמיתת קבלתינו. וכן יראה כל אדם הפלא ופלא אם זוכה הוא לשפוך דמעות כמים על גלות
השכינה ועל חורבן בית קודשנו באובדן תפארת
ישראל מרגיש האיך הוא קל מכאוב ומרגיש נועם גדול
הוא שובע מתענוג
ע"י
שזוכה לשפוך דמעות על חילול השם.
וא"כ אין לחוש שח"ו יפנו לאמונה אחרת, כי אם
אין אנו זוכים לראות מלכינו אנו מרגישין אמיתתו בכל שעה, דאגה שניה מרוב יסורים וצרות שסובל הגוף שאם הוא
עצמו מרגיש וברור שהשם אמת ותורתו אמת אבל מה יעשה אם הוא הוצרך להתגורר
בין אלפים בני אדם שאין להם ידיעה זו ומכחישים ושמים מתוק למר ומחרפין ומגדפין המשל בזה אין לך
צער גדול אם אדם בר דעת הוצרך לדור בין אלפים משוגעים. (הקדמת הספר אבות על בנים)