בציא –
בורנשטיין
עורכי דין
לכבוד
הרב שלמה שטנצל
תנועת אזרחים להגנת המוסר
הציבורי
ת. ד. 29140
תל – אביב
א.נ.
הנדון: סמכויות העיריה לאסור הדבקת
מודעות שהן בבחינת "תועבה".
לפי בקשתכם הנני מתכבד לחוות את דעתי
בענין הנ"ל כדלקמן:
1. (א) בהתאם לסעיף 246 לפקודת
העיריות (נוסח חדש), תשכ"ד – 1964 מוסמכת העיריה לפקח "על הצגת מודעות,
שלטים וטבלות במקומות –על גבי לוחות או במקומות אחרים" וכן לאסור הצגתם.
(ב) בהתאם לסעיף 250 לפקודה רשאית
העיריה להתקין חוקי – עזר בנדון.
2. כמו – כן בהתאם לפקודת המודעות
רשאית עיריה לקבוע מקומות להצגת מודעות וצורתן לגבות אגרות בגינן ולהתקין חוקי –
עזר בנושאים האמורים.
3. (א) בבג"ץ 206/61 (המפלגה
הקומוניסטית הישראלית נגד ראש העיר ירושלים), הסתמכה העיריה על סעיף בחוק עזר שאסר
פרסום מודעה "אם יש בפרסום המודעה משום עבירה על הוראות חוקי עזר זה או כל
חיקוק אחר".
(ב) בית – המשפט העליון לא הטיל ספק
בדבר כי בסמכותה של העיריה לאסור פרסום מודעות שיש בהן משום עבירה פלילית.
4. (א) לפי סעיף 179 (ב) לפקודת החוק
הפליל, "המציג לראווה או מפיץ לשם הצגה במקום צבורי כל תמונה או צילום, או
שרטוט או דוגמא מתועבים" צפוי למאסר לתקופה של שלוש שנים.
(ב) לאור הוצאות הנ"ל, ברור כי
הצגת מודעות תועבה בציבור מהוות עבירה פלילית.
5. לפי החיקוקים ההקיימים, איפא, נראה
כי לעיריה יש זכות לאסור פרסום של מודעות שיש בהן משום תועבה.
יתכן מאוד שאפשר להרחיק לכת ולקבוע כי
לעירית גם סמכות לאסור פרסום מודעות שלדעתה פוגעות במוסר הציבורי, אם כי עשוי
להתעורר וכוח מהו "מוסר צבור" בימים אלה.
בכבוד רב
מ. בורנשטיין, עו"ד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה